מהו פסיכוגריאטר ומתי מומלץ לפנות

הקשר בין גוף ונפש ידוע וברור לכל, אך הקשר הופ משמעותי יותר כאשר מדובר בבני הגיל השלישי. ככל שחלה ירידה במצבם הנפשי, כך חלה ירידה גם במצבם הנפשי ולהיפך. לכן, חשוב תמיד לבדוק הן את הפן הריגשי ואת את הפן הפיזי של המטופלף על אחת כמה וכמה אם הוא או היא בני מעל 65 שנים. לרב, הילדים המטפלים בהוריהם הקשישים ואף הקשישים עצמם, נוטים לרוץ מרופא אל רופא, מבדיקה אל בדיקה ולחבר יחד את כל חלקי הפאזל לתמונה אחת שלמה. השילוב שבין רפואת זקנה המוכרת לכולנו בשם גריאטריה ובין רפואת הנפש המוכרת בשם פסיכיאטריה, יצר ענף רפואי חדש המיועד לבני הגיל השלישי הנקרא – פסיכוגריאטריה.

מהו פסיכוגריאטר?

פסיכוגריאטר הוא רופא המשלב באבחון ובטיפול בבני הגיל השלישי בין תסמיני הגריאטריה והפסיכאטריה. הפסיכוגריאטר נותן לחולים ולבני משפחתם מענה בבפן הריגשי ובפן הפיזי. תפקידו העיקרו הוא לזהות בעיות התנהגות ביניהן בלבול, דמנציה ואף ניתוק מהמציאות הנובעות ממחלות פיזיות. היות והפסיכוגריאטר בוחן את מצבו הנפשי והריגשי של המטופל, הוא יכול לתת מרשם לטיפול תרופתי תוך מתן דגש לאנטרקציה בין תרופתית המוכרת כפסיכו פרמקולוגיה. במקרים מסוימים יכול רופא פסיכוגריאטר גם להעניק ייעוץ משפטי ולקבוע האם הקשיש בעל כשירות קוגנטיבית לקבל החלטות בכוחות עצמו. הדבר רלבנטי בעיקר כאשר דנים בכתיבת צוואה או בעניינים כלכליים אחרים כגון ניהול כספי הקשיש. עוד יכול הפסיכוגריאטר להפנות את הקשיש במידה ויש צורך לטיפולים משלימים כגון טיפול באמנות, קלינאי תקשורת, פיזיותרפיה ועוד.

הקשר שבין הפסיכוגריאטר וסביבת המטופל

הפסיכוגריאטר נמצא בקשר הדוק עם בני המשפחה של הקשיש והוא מעדכן אותם בתוכנית הטיפולים, במינוני התרופות ובכל השינויים הנדרשים שיש לבצע על מנת לאפשר לקשיש לחיות חיים מלאים, בטוחים ונטולי כאב ככל הניתן. מלבד בני המשפחה, נמצא הפסיכוגריאטר בקשר רציף גם עם הצוות הרפואי המטפל על הקשיש. הוא מדריך אותם על דרכי הטיפול הן בפן הריגשי והן בפן הפיזי. אפשר לראות ברופא הזה כאותו אדם המרכז את כל המידע הכרוך בטיפול בקשיש. הטיפול הכוללני הזה, יש המכנים אותו טיפול הוליסטי, הוכח כממזער ואף מונע מחלות נפש הנוטות להתפרץ בעת זקנה.

מתי פונים לפסיכוגריאטר?

קיימים מספר מקרים בהם מומלץ לפנות אל אבחון פסיכוגריאטרי:

1. כאשר עולה חשד כי מצבו הנפשי והריגשי של הקשיש, משפיע על מצבו הבריאותי ויש לבנות תוכנית טיפולית תרופתית מותאמת. לדוגמא, כאשר קשיש נמצא במצב של תשישות נפש והוא מרגיש חרדה או דיכאון, הוא יפסיק לאכול ולאורך זמן יפתח ירידה במשקל או חלילה יגיע למצב של תת תזונה.
2. כאשר עולה החשד כי המטופל אינו יכול עוד לטפל בעצמו מבחינה פיזית ויש צורך לקבל סיוע מחברת סיעוד או להגיש בקשה לקצבת סיעוד בביטוח הלאומי (חשוב לוודא שאין התנגשות עם קבלת קצבת זקנה וכי קבלת קצבה אחת אינה מבטלת את קבלת הקצבה האחרת).
3. כאשר עולה הצורך לקבוע אפוטרופוס לקשיש שאינו יכול עוד לקבל החלטות רציונליות עבור עצמו באופן קוגנטיבי. במקרים מסוימים יכול הפסיכוגריאטר לקבוע כי מוטב יהיה להוציא את הקשיש מביתו ולהעביר אותו לסביבה טיפולית תומכת כגון שהייה בבית אבות לתשושי נפש או מרכז יום לקשיש.
4. כאשר יש צורך במתן חוות דעת רפואית משפטית לשם כתיבת צוואה והסדרת ענייני חלוקת רכוש, טיפול בענייני המטופל מול חברות הביטוח ומוסדות הרווחה.

כאשר עולה חשש למצב נפשי של אובדנות. קשישים רבים חווים משבר נפשי לאחר מות בן או בת הזוג ובעקבות כך מפתחים נטייה לאובדנות. אז חשוב לערב פסיכוגריאטר שיבצע אבחון מסוכנות לקשיש וימליץ על טיפול פסיכיאטרי.