זקנה בימי קורונה

הזקנה איננה תמיד פשוטה ובתקופת הקורונה הדברים הופכים מורכבים יותר. משחר ההיסטוריה אנשים, גברים ונשים כאחד "נלחמים" בזקנה וברצון להשאר צעירים לנצח. להזדקן זהו לא דבר פשוט ובתקופת הקורונה הדברים הופכים מורכבים יותר.  תקופת הקורונה מחייבת את מרבית בני הגיל השלישי להזדקן לבד, לבלות שעות רבות ביממה ללא תמיכה  פיזית ונפשית. אם בעבר הדבר שהיה מחזיק את בני הגיל השלישי הוא התמיכה הנפשית, בני המשפחה שבאים לבקר, הנכדים, המפגשים מידי פעם במועדוני היום. הרי שהיום בתקופת הקורונה , כשנגזר על האכלוסיה המבוגרת לשבת בבית בבידוד, להמנע ממפגשים עם בני משפחה, חברים, להתנזר מהגעה למופעי תרבות או מפגשי חברים. חייו של הזקן אינם פשוטים גם מבוגרים שהתנהלו די לבדם בתקופה הזו מצאו את עצמם בסגר או עם הגבלות רבות ולא יכולים להסתדר לבדם. אם לא די בכך יש מי שבנוסף לקושי עימו מתמודדים הזקנים, רואה באכלוסיה המבוגרת כנטל על שאר האזרחים,  כאכלוסיה שצריך לדאוג לה, כזאת שאשמה בסגר ובהמנעות ממפגשים. קשה להיות זקן בימינו והמגפה העולמית שפקדה את כולנו לא מקלה בעיניין. האוכלוסייה המבוגרת היא אוכלוסייה בסיכון שצריכה השגחה. הז

תקופת הקורונה הביאה לעלייה בדרישה לעובדים זרים:

כאמור להזדקן זה לא קל בעיקר אם אתם פתאום מאבדים את העצמאות שלכם ואת היכולת לבצע פעולות פשוטות לבד. רבים בגילאים מבוגרים לוקחים מטפל זר או מטפלת זרה לחלק מהזמן או להישאר איתם קבוע בביתם בשביל לסייע להם ולדאוג להם במה שאינם יכולים כבר לבצע בכוחות עצמם. תקופת הקורונה הגדילה משמעותית את הביקוש עבור עובדים זרים ומטפלים צמודים שכן הסגר הממושך, ההגבלות הרבות והעובדה שמשפחות לא יכלו להגיע לסייע להורים שלהם כמו בזמנים קודמים הביאה אותם למצב שהם זקוקים לעזרה כל יום כל היום ולא יכולים להישאר לבדם או להתארח אצל המשפחה. מבוגרים הפכו אוטומטית להיות אוכלוסייה בסיכון שאינה יכולה לפגוש אנים מסביב מחשש להידבקות. גם מבוגרים בריאים יחסית לא יכלו להיחשף יותר לילדים שלהם ולנכדים שלהם באופן קבוע לתקופת הסגר ולאחר מכן עם ההגבלות גם אם היה מטפל שבא והלך החשיפה היתה גדולה בדי בשביל להמשיך בכך ולכן התעורר צורך מיידי למטפל זר או מטפלת זרה שישהו איתם בבית באופן קבוע ויטפלו בהם לאורך התקופה הזו. מעבר להתמודדות היום יומית הקשה יותר ככל שמדקנים אותם מבוגרים נחשבים כאמור לאוכלוסיית סיכון ולכן הם צריכים להיות בשמירה קפדנית יותר מתמיד. שמירה על היגיינה, לא להיחשף ליותר מדי אנשים, שמירה על הבריאות ועל ההנחיות והקפדה על כל הכללים. מעבר לזאת יש את האפשרות שאותו אדם אכן יידבק וייחלה בקורונה וכאן האחריות כל כולה נופלת על המטפל הזר או המטפלת הזרה ששוהים איתו בביתו שכן אחרים לא יכולים להגיע ולטפל בו ולסייע ואותו מטפל צריך לקבל הנחיות והדרכה כיצד לעשות זאת ולהמשיך לטפל בזקן החולה במשל זמן המחלה וגם לאחריה.