צור קשר!

השאר פרטים ונציג יחזור אלייך

הבאת תרופות מבית המרקחת: הכירו את הקהילות התומכות לקשישים

היותו של אזרח ותיק פעיל חברתית וחיוני מאריכה חיים, משפרת את הבריאות הנפשית והפיזית כאחד, מרחיקה קשישים מבתי החולים הקורסים ומשפרת גם את היחסים בתוך המשפחה. אלא שמדינת ישראל ממשיכה לראות בקשישיה כוח עבודה לא מנוצל במקרה הטוב ועול שלא יודעים להתמודד איתו במקרה הרע. בסוף 2017 חצתה לראשונה אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל את קו המיליון איש, המהווים כ־11% מכלל האוכלוסייה ועד 2040 צפויה אוכלוסיית הגמלאים להכפיל את עצמה ולעמוד על כ־14%. מדובר בפצצה חברתית שידועה זה זמן רב למקבלי ההחלטות בממשלה, ושהשלכותיה על המערכות הבריאות הציבורית והרווחה, הקורסות בלאו הכי, הן הרסניות. לכן נדרשת תוכנית היערכות לאומית מקיפה שהממשלה לא נדרשה לה עד היום. במועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה מתקיימים דיונים בעיקר סביב הסוגיה של עידוד עבודה בקרב גימלאים, כדי להרחיב את תרומתם לכלכלה. זאת מתוך מחשבה שככל שהאוכלוסייה הזאת תהיה יצרנית יותר, היא תיפול פחות לעול על רשת הביטחון הסוציאלית והבריאותית שהמדינה אמורה להעניק לאזרחיה הוותיקים. הרשת הזאת רעועה ומלאה חורים, וללא תוכנית מקיפה לטיפול בסוגיה נמצא את עצמנו מול שוקת שבורה עוד בדורנו – העומס שתיצור אוכלוסיית הקשישים הצומחת על המערכות הציבוריות יתנקם בכולנו. חייבים למצוא מענים למערכת הבריאות הציבורית הקורסת מעומס אשפוזים של קשישים, לעובדות הסוציאליות העמוסות לעייפה במחלקות הרווחה המקומיות ולהבטיח את היציבות של המוסד לביטוח לאומי, שמתקרב לקריסה.
לא מחכים
עד שהממשלה תפעל, אם תפעל, בשטח יש מי שלא מחכים והבינו כבר מזמן כי פתרון מערכתי כולל בקהילה לקשישים, שכבר אינם יכולים להיות חלק מכוח העבודה מחד ועדיין יכולים לקחת חלק פעיל בחיי הקהילה מאידך, הוא מחוייב המציאות. אז מה עלינו לעשות כשאנחנו לא רוצים או לא יכולים לעזוב את ביתנו לדיור מוגן יקר (רק 3% מהקשישים מעדיפים את האפשרות הזאת כיום)? אחד הפתרונות המוצעים היום הוא "קהילות תומכות" לקשישים. פתרון זה מאפשר לאדם להמשיך לגור בביתו ובסביבה המוכרת לו, מה שמגביר את הביטחון האישי, חוסך בהוצאות ומחזק קשרים חברתיים. הפתרון הזה נהגה בארגון "ג'וינט ישראל־אשל" עבור משרד הרווחה כבר ב־1995 ומאז הוא רק צובר תאוצה. כ־300 קהילות כאלה כבר פעילות כיום ברחבי הארץ בהשתתפות כ־70 אלף אזרחים ותיקים ובשיתוף ובפיקוח של המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, העמותות למען הקשיש ומשרד הרווחה. ועדיין, רוב הקשישים בישראל, ודאי כאלה שאינם נתמכי רווחה, אינם לוקחים בהן חלק או מודעים להן. לכן ראוי שהממשלה תשקיע יותר בהרחבת הפרויקט ותרחיב את הסבסוד שלו.
איך זה עובד
הצוות של הקהילה התומכת כולל אב קהילה, רכזת חברתית, סייר ביטחון, מנהל תוכנית, מתנדבים ועוד. הצוות דואג לצורכי חברי הקהילה ומספק את השירותים הדרושים בסביבת המגורים. אב או אם הקהילה מסייעים בפתרון בעיות יומיומיות, כמו תיקוני תקלות בבית הקשיש ללא עלות או הזמנת בעלי מקצוע אמינים בתעריף הוגן בפיקוח צמוד שלו, מביאים תרופות מבית המרקחת בעת הצורך, מתווכים בין הקשיש לבין גורמים בקהילה, וכל זאת תוך מתן אוזן קשבת ושמירה על קשר ויחס אישיים. הרכזת החברתית עומדת בקשר רציף עם הקשישים ומתאמת עבורם פעילות מגוונת מחוץ לבית, ובכלל זה פעילות שבועית במועדונית וכן מסיבות, טיולים, נופשונים, הרצאות ועוד. חלק בלתי נפרד מהשירות הוא החיבור למוקד מצוקה מאויש 24 שעות ברופא כללי כונן לסיוע במצבי חירום, שכולל ייעוץ רפואי, ביקור רופא מסביב לשעון בעלות סמלית של 25 שקלים ואפילו פינוי חירום באמבולנס לבית חולים שחוסך צורך בהוצאת טופס 17. אם הקשיש מאושפז, התוכנית סופגת את עלות האמבולנס. אם לא, ההשתתפות העצמית שתידרש מהקשיש תעמוד על 27 שקלים בלבד. כ־70 מהקהילות התומכות, מהן 55 קהילות לקשישים ב־21 יישובים ושאר הקהילות לנכים, מפעילה חברת "תגבור", שהיא זכיין של משרד הרווחה בפרויקט. אופירה שהם, מנהלת הקהילות התומכות ב"תגבור", מספרת: "הקהילות קיימות כמעט בכל יישוב, כולל במגזרים הדרוזי והבדואי. מפנים אלינו קשישים ממחלקות הרווחה של הרשויות המקומיות, אבל הקהילות פתוחות לכל אזרח ותיק. התשלום של הקשיש שמעוניין לקחת חלק בקהילה התומכת הוא 137 שקלים לחודש, כשניצולי שואה משלמים רק 25 שקלים ואת כל השאר מממן משרד הרווחה. יש המון אנשים שהכנסותיהם נמוכות והם עוברים מבחן הכנסה בלשכת הרווחה כדי לשלם בין 45־59 שקלים לחודש והמשרד משלים את השאר. קהילה תומכת יכולה לכלול עד 220 בתי אב ביישוב מסוים וישנם יישובים שיש בהם כבר יותר מקהילה אחת". אחת הרעות החולות של חוק הסיעוד היא הברירה האכזרית שנאלצים קשישים הזכאים לסיוע בבית מהביטוח הלאומי לעשות בין שעות טיפול ועזרה בבית לשעות חברה ופעילות במרכזי יום לקשיש. בדיוק כאן מעניקה תוכנית הקהילה התומכת מענה של פעילות. אמנם על בסיס שבועי במועדונית לחברים, אבל זה עדיין משהו, לפחות עבור קשיש שנאלץ להסתייע בכל זכאותו מהביטוח הלאומי לסיוע בבית. כ־35% מהחברים בקהילות משתתפים על בסיס שבועי בפעילויות הללו והרבה יותר בפעילויות טיולים וחגים. עבור הפעילות החברתית שמחוץ לבית עדיין קיים קושי של קשישים רבים להגיע לפעילות בכוחות עצמם או על חשבונם. למי מהחברים שאינו נייד או עצמאי ולא יכול לקחת חלק בפעילות השבועית, אף שהיא מתקיימת במקום נגיש ככל הניתן לחברי הקהילה, קיימת תוכנית מיוחדת למרותקי בית. שהם מסבירה: "אנחנו כל הזמן עובדים על תוכנית פנאי למרותקי בית. כל הרכזות החברתיות שלנו עוברות הכשרה איך לגייס מתנדבים ולחבר בינם לבין הקשישים, מפגשים שיוצרים אינטראקציות מדהימות ומרגשות".
תרופה לבדידות
כוכבה מתתיהו, בת 86, חברת אחת הקהילות התומכות, מספרת: "היום היינו בהצגת בוקר ומי ששילם עוד 40 שקל, נוסף לכרטיס שעלה רק 40 שקל, עלה על הסעה להצגה. אתמול הייתי בשירה בציבור. הפעילות מאוד ענפה. בשבוע שעבר הייתי בבית החולים וכשחזרתי הייתי צריכה שאב הקהילה יביא לי את התרופות. הוא עשה את זה בשבילי ואפילו תיקן לי את השלט של המכונית, שאני עוד נוהגת בה רק בתוך השכונה. כך ששבוע לא הייתי צריכה לצאת מהבית. בקהילה התומכת הייתי חברה עוד לפני שהתאלמנתי מבעלי, שחלה באלצהיימר. כשהוא עוד היה בחיים הלכתי יחד איתו לפעילות, כל עוד הוא יכול היה, ולולא מוקד המצוקה של הקהילה אני לא יודעת מה הייתי עושה בתקופה ההיא. תמיד היה לאן ללכת ותמיד היה למי לפנות. המשפחה שלי – ארבעה ילדים, עשרה נכדים ותשעה נינים – הם נפלאים ואנחנו בקשר מדהים, אבל יש להם חיים משלהם". על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 42% מתושבי ישראל בני 75 ומעלה סובלים מבדידות. בשכבת הגילים 65־74 מדובר על 32%. "תחושת הבדידות יכולה לנבוע מסיבות שונות – פרישה מעבודה, התאלמנות, התרופפות הקשר עם הילדים, ירידה בתפקוד ועוד", אומרת אורית בנבנישתי, מנכ"לית "תגבור". "אורח החיים המודרני מתאפיין אצל רבים בהתרחקות טבעית מבני משפחתם הקשישים. עיסוקי היומיום אינם משאירים די זמן, דבר אשר מותיר אותם בודדים. אין ספק שמדובר בחוויה שגוברת עם ההתבגרות ומתרחבת בקרב בני הגיל השלישי. הם אינם פעילים מבחינה תעסוקתית, לא מקיימים סדר יום קבוע ובעקבות זאת אינם מנהלים אינטראקציות יומיומיות עם אנשים אחרים. בנוסף, רבים מהקשישים מתאלמנים ונותרים בבדידותם. הם גם מתמודדים עם אובדן של אנשים רבים ויקרים מקרב החוג החברתי ומהמשפחתי בני דורם. לצד קשיים אלו, ישנן המגבלות הפיזיות המתפתחות בגיל השלישי". מחקרים שנעשו בנושא מצאו כי נבדקים שתפסו עצמם כבודדים סבלו יותר מעייפות, ירידה באיכות השינה ומכאבים כרוניים וכי לפעילות המשפחתית המשותפת תרומה משמעותית בכינון אורח חיים בריא עבור המבוגרים. "לכן, פתרון אנושי הוא הכרחי ולצד העסקת מטפל/ת חשוב לשמור על קשר משפחתי אישי רציף עם בני המשפחה הזקנים", מדגישה בנבנישתי, אך מוסיפה: "בלי לייתר את בני המשפחה קמה תוכנית הקהילות התומכות. היא מספקת ביטחון אישי, יוצרת מסגרת חברתית הכרחית ומהווה גורם מתווך, המספק סיוע בפתרון בעיות שונות מול גופים ומוסדות". לדברי יוסי היימן, מנכ"ל ג'וינט ישראל־אשל, "מודל הקהילות התומכות שפיתחנו מאפשר כבר לכ־70 אלף ישראלים ותיקים להזדקן בכבוד לצד מודלים נוספים דוגמת מרכזי היום, בתים חמים ועוד. אולם, העלייה המתמשכת בתוחלת החיים, לצד הבחירה של למעלה מ־97% מהזקנים בישראל להמשיך לגור בקהילה, מציבים בפנינו אתגרים חדשים, להם יש להיערך כבר היום". היימן מדגיש כי הפורשים לגמלאות ניצבים כיום אל מול תקופת חיים חדשה של כשני עשורים, אותה יש לתכנן כלכלית, חברתית, רגשית ועוד." "יש להשקיע בשימור ובשיפור תפקוד ככל הניתן", הוא מוסיף, "וזאת מתוך הבנה שהן הפרט ומשפחתו והן המדינה מעדיפים לראות את הזקן עצמאי ומתפקד ללא צורך בעזרה או תלות בשירותים מוסדיים".
קהילה תומכת

מחשבון זכאות לטיפול ביתי

גלילה לראש העמוד
חברות טיפול בקשישים | חברות סיעוד| מטפלת לקשישים

בדיקת זכאות!

בדוק עכשיו מה הסיכוי שלך לקבל זכאות לגמלת סיעוד מטעם הביטוח הלאומי

דילוג לתוכן