מהי תוחלת החיים עם פרקינסון

פרקינסון היא מחלה אשר גורמת לפגיעה מתפתחת בכישורים המוטוריים של החולה בה על ידי כך שהיא פוגעת בתאים שמייצרים דופמין בחלק של המוח שאחראי על התנועות המוטוריות. 'פרקינסון תוחלת חיים' הפך לחיפוש נפוץ ברשת שכן ארגון הבריאות העולמי מעריך שמדובר במחלה הניוונית השנייה בשכיחות שלה מיד לאחר מחלת האלצהיימר.

השכיחות והתפוצה של מחלת הפרקינסון ברחבי העולם ובישראל בפרט:

ההערכה היא שבמדינת ישראל חיים כעשרים אלף חולים במחלת הפרקינסון ושבאופן כללי במדינות המערב המתועשות ישנם יותר משלושה מיליון חולים במחלה. המחלה פוגעת בכ-0.01% מכלל האוכלוסייה אך יותר באוכלוסייה של מבוגרים מגיל שישים ומעלה כאשר בקרב אנשים בני שמונים ומעלה השכיחות מגיע לכ-4%. הגיל הממוצע בו המחלה מתפרצת עומד על טווח הגילאים 55-60 ברחבי העולם כאש בישראל הגיל הממוצע הינו 58. אך המחלה, כאמור, יכולה להתפרץ בגילאים מוקדמים יותר והשכיחות של המחלה עולה עם גיל האוכלוסייה שניגשת להיבדק.

השלבים של התפתחות מחלת הפרקינסון:

מחלת הפרקינסון הינה מחלה חשוכת מרפא בה התסמינים יכולים להופיע בהתחלה בצורה איטית וחלשה אך הם מתפתחים עם הזמן. בשלב הראשון של המחלה החולה יחוש תסמינים חלשים יחסית שיאפשרו לו להמשיך ולתפקד בצורה עצמאית ולקיים את השגרה היום יומית שלו ללא עזרה. כמו כן ישנה הטבה עם הטיפול התרופתי בשנים הראשונות כך שחולה יכול בממוצע לתפקד באופן עצמאי כשנתיים עד חמש שנים ולאחר מכן יחווה ירידה משמעותית ביעילות הטיפול ואף החמרה בתפקוד המוטורי. בשלב זה של המחלה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ או שירות מכל חברת סיעוד שמספקת עובדים ומטפלים לחולים ולברר את הזכאות של גמלת סיעוד עבור אותו חולה. יש לזכור שהפרקינסון גורם להגבלת תנועה ועקב כך למחלות נוספות כגון התפתחות של דלקת ריאות, סיבוכים של שפעת ומכאן מקרי המוות בעקבות המחלה.

הטיפול התרופתי הקלאסי במחלת הפרקינסון יכול רק לעכב את התסמינים ולשפר את איכות החיים למעט:

קיים טיפול תרופתי קלאסי במחלת הפרקינסון אך הוא אינו מרפא את המחלה אלא רק מסייע לעבור את השלבים הראשונים שלה ביתר קלות. עם התקדמות המחלה וההתפתחות שלה החולה מרגיש  יותר כאב וקושי והשפעת התרופה פגה יחסית במהירות. המעבר בין תפקוד מוטורי באופן סביר לתפקוד מוטורי לקוי הינו חד וקשה ביותר וזהו אחד הקשיים הגדולים ביותר בהתמודדות עם המחלה- הן של החולה בה והן של סביבתו הקרובה. במקרים קיצוניים בהם ישנה התפתחות מהירה למדי של סימפטומים שמפריעים לתפקוד היום יומי כגון רעד בידיים המזוהה מאוד עם המחלה, מופנה המטופל לעבור ניתוח ממוקד. הניתוח מטרתו לעצור את התפתחות אותו סימפטום אך בסופו של דבר אינו יכול לעצור אותו לגמרי או לעצור את התקדמות המחלה. מחלת הפרקינסון, לרוע המזל ולצערנו הרב, הינה מחלה חשוכת מרפא שכאשר מקבלים את האבחון שלה לא ניתן להיפטר ממנו. לא קיימים עדיין תרופות או תהליכים רפואיים כלשהם שיכולים לרפא מן המחלה או להאריך את החיים של החולה בה אך הטיפולים שכן קיימים מסייעים, ולו במעט או לתקופה מאוד קצרה של תחילת המחלה לשפר את איכות החיים של החולה. ככל שמאבחנים את המחלה מוקדם יותר כך יהיה יותר קל להקל על הסימפטומים ולסייע לחולה לחוש טוב יותר ועצמאי יותר אך יש לקחת בחשבון שברגע שתחול החמרה בסימפטומים לא יהיה ניתן לשפר את המצב או לעכב אותם ולכן חשוב שתהיה עם החולה מטפלת קבועה שתסייע לו לעבור את תקופת המחלה בצורה הנוחה והטובה ביותר ותשמור על בריאותו הכללית.